חייל אשר סבל התעללות על ידי חבריו לפלוגה לקה בנפשו והוכר כנכה צה"ל -

א' לקה בנפשו לאחר שחבריו לפלוגה גנבו את בגדיו, צילמו אותו בעירום והפיצו את התמונות. שלוש שנים לאחר מכן, הוא הוכר כנכה צה"ל.
צעיר אשר התגייס לצה"ל הוכר כנכה צה"ל לאחר שהשפלה שעבר ע"י חבריו לפלוגה בימים הראשונים לגיוסו, גרמה לו להתפרצות מחלת נפש. במהלך הטירונות צילמו אותו חבריו בעירום והפיצו את התמונות, הצעיר הפגוע ברח מהבסיס, שמונה ימים לאחר שהתגייס ולבסוף אושפז במרכז לבריאות הנפש.
 
באמצעות משרדנו פנה א' למשרד הביטחון להכיר בו כנכה צה"ל. קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את התביעה בנימוק שלא הוכח כל קשר בין שירותו הצבאי למצבו הנפשי.
 
משרדנו הגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום בבאר שבע.
 
לערעור צורפה חוות דעת פסיכיאטר הקובע כי א' לקה בנפשו עקב שירותו הצבאי שכן טרם גיוסו היה אדם בריא בנפשו.
 
השופטת בדימוס טהר שחף העומדת בראש הרכב ועדת הערעורים החליטה להכיר בא' כנכה צה"ל. בפסק הדין ציינה השופטת כי האירועים אשר עבר א' ימים ספורים לאחר גיוסו גרמו להתפרצות מחלת הנפש בה לקה וכי הוכח הקשר הסיבתי בין המחלה שבה לקה לבין שירותו הצבאי.
 
קצין התגמולים, באמצעות פרקליטות המחוז, ערער לבית המשפט המחוזי אך הערעור נדחה וההכרה שנקבעה בפסק דינו של בית משפט השלום ביחס לקשר שבין תנאי שירותו של החייל למחלתו נותרה על כנה.
בעקבות פסק הדין עמד החייל בפני ועדה רפואית אשר קבעה את אחוזי נכותו בשיעור 30% לצמיתות.
 
גם על קביעה זו הגיש המשרד ערעור שנתקבל, לחייל נקבעה נכות בשיעור 50% לצמיתות המזכה אותו בקצבה חודשית של למעלה מ 7,000 ש"ח לחודש ובנוסף זכאות לשיקום, טפולים רפואיים ותמיכה.
 

 
חייל אשר עבר התעללות מצד מפקדיו לקה בנפשו והוכר כנכה צה"ל.
 
ג' התגייס לצה"ל לשירות חובה עם פרופיל קרבי 97 ונשלח לשרת ביחידה קרבית.
בחלוף כשנה וחודשיים סיים ג' את הכשרתו כלוחם. ג' ביקש לצאת לקורס מפקדים, אך בקשתו נדחתה והוא נשלח לשרת כלוחם יחידה. באחת הצניחות במהלך שירותו ביחידה, סירב ג' לצנוח. סירובו של ג' הוביל לכך שמג"ד היחידה הורה כאקט ענשתי על העברתו של ג' למפקדה בתפקיד עובר רס"ר.
עם העברתו למפקדה החלו להופיע שינויים בהתנהגותו וירידה בתפקודו. לבסוף אובחן ג' כלוקה במחלת הסכיזופרניה. מצבו של ג' החל להתדרדר והוא שוחרר מהצבא עם פרופיל 21.
משרדנו במאבק ממושך הצליח להוכיח כי מחלתו של ג' פרצה עקב שירותו הצבאי וג' הוכח כנכה צה"ל.
 

 

מחלת מקצוע:

 
מחלת סרטן העור אשר התפתחה בגופה של גננת, הוכרה ע"י המוסד לביטוח כמחלת מקצוע.
 
ח' עבדה כגננת במשך שנים רבות. עבודתה של ח' כגננת כללה שהייה ממושכת בשמש, בכל יום בחצר הגן וכן בטיולים ופעילויות אחרות מחוץ לגן.
בגופה של ח' התגלה סרטן העור מסוג מלנומה בכתף ימין.
ח' טענה באמצעות משרדנו כי סרטן העור אשר התפתח בגופה הינו כתוצאה מחשיפה לשמש במסגרת עבודתה.
לאחר מאבק ממושך של משרדנו, הכיר המוסד לביטוח לאומי במחלתה כמחלת מקצוע.
 

רשלנות רפואית:

 

רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן גרמה למותו של א' בן 42 במותו.
 
המנוח ליד 1959 החל לסבול מכאבים עזים ברום הבטן. בשל כאביו פנה מספר רב  של פעמים לצורך אבחון וקבלת טיפול רפואי. במסגרת פניותיו הרבות לא הופנה המנוח לביצוע בדיקות רפואיות הנחוצות לצורך אבחון מחלתו.
בחלוף כשנה ולאחר שמצבו המשיך להחמיר פנה המנוח לבית החולים.
בעת אשפוזו אובחן המנוח כסובל מסרטן בקיבה בשלב מתקדם, אשר שלח גרורות לאזורים נוספים בגופו. 
לאחר כשנה מעת גילוי מחלתו נפטר א' ממחלת הסרטן.
במסגרת תביעה אשר הוגשה לביהמ"ש טענו כי הגורמים המטפלים בא' התרשלו בכך שלא אבחנו את מחלתו במועד מוקדם יותר, עם פנייתו לקבלת טיפול רפואי וכי האיחור באבחנה, הוא אשר הוביל לאובדן סיכויי החלמתו ולמותו בטרם עת.
לאחר מו"מ ממושך הסתיים התיק בהסכם פשרה ולמשפחתו שולם פיצוי ניכר.
 

 
איחור באבחון מחלת הסרטן אשר קיננה בגופה של ש', גרמה למותה בטרם עת.
 
ש' ילידת 1979, בת 19 בלבד במותה, התלוננה במשך מספר שנים על כאבי בטן עזים. אך  רק בחלוף 5 שנים בהם סבלה כאבים ממושכים ולאחר שהגיעה לחדר המיון עם התקף קשה של כאב בטן והקאות, אושפזה ש', נותחה ואובחנה כסובלת מסרטן המעי הגס.
לאחר כשנתיים של טיפולים רפואיים קשים וייסורי תופת, נפטרה ש' בהיותה בת 19 בלבד.
במקרה דנן, איחור באבחון, אי ביצוע בדיקות נדרשות שיכלו לסייע באבחון מחלתה של המנוחה ואי נקיטת צעדים חיוניים, לרבות ביצוע בירור אבחנתי מעמיק, גרמו לפטירתה של ש' בטרם עת.
משרדנו ייצג את משפחתה של המנוחה בתביעת הרשלנות הרפואית.
לאחר מו"מ ממושך הסתיים התיק בהסכם פשרה ולמשפחתה שולם פיצוי ניכר.